מעבר מליטיגציה למחלקה משפטית בחברה.
למה זה מאתגר, ולמה זה עדיין אפשרי?
*הכותבת : עו״ד ויויאן שלום
לאחרונה אני מנהלת הרבה שיחות עם ליטיגטורים שרוצים לעבור לתפקידי ייעוץ משפטי בחברות. למעשה, תמיד היו פניות כאלה לאורך השנים, אבל בתקופה האחרונה זו כבר ממש מגמה בולטת.
בדרך כלל השיחה מתחילה בכך שאני מסבירה שאין כרגע משרות שמתאימות להסבה מקצועית, ואז מגיעה כמעט תמיד אותה תגובה:
"זו בכלל לא הסבה. אנחנו עורכי דין מסחריים לכל דבר."
והאמת? אני לגמרי מבינה למה הם חושבים כך.
ליטיגטורים מסחריים נחשפים לאורך השנים לכמות עצומה של חוזים, סכסוכים עסקיים ומשברים מסחריים. הם רואים מה קורה כשהסכמים לא מנוסחים נכון, כשהצדדים לא חשבו מראש על תרחישים מסוימים, או כשהחברה לא ניהלה נכון סיכונים.
במובן הזה, הרבה ליטיגטורים באמת מביאים איתם יתרון משמעותי:
הם יודעים לזהות נקודות תורפה מהר מאוד, מבינים איך סכסוכים נוצרים, ויודעים "לקרוא" חוזים דרך העיניים של מי שכבר ראה איך הדברים נראים בבית משפט.
אז למה המעבר עדיין כל כך מאתגר?
הסיבה היא לא שליטיגטורים פחות טובים אלא שחברות מחפשות סט יכולות מעט שונה.
בסופו של דבר, החברה לא שואלת את עצמה רק:"האם מדובר בעורך דין מצוין?" אלא בעיקר:"האם הוא כבר יודע לעבוד כמו יועץ משפטי פנימי?"
ופה נמצא בדרך כלל הפער המרכזי.
ליטיגטור חושב מטבע הדברים על:
- מה הסיכון?
- מה יקרה אם הדברים יתפוצצו?
- איך מגנים על הלקוח?
- איך מנצחים בסכסוך?
לעומת זאת, יועץ משפטי פנימי צריך לחשוב גם על שאלות אחרות לגמרי:
- איך מאפשרים לעסק להתקדם?
- איך סוגרים עסקה?
- איך נותנים פתרון פרקטי ומהיר?
- איך עובדים לצד הנהלה, כספים, מכירות ותפעול?
- איך מאזנים בין סיכון משפטי לצורך עסקי?
במילים אחרות, החברה מחפשת לא רק משפטן טוב, אלא שותף עסקי.
הטעות שחוזרת על עצמה בראיונות
אחת הנקודות שאני רואה שוב ושוב אצל מועמדים מליטיגציה היא האופן שבו הם מציגים את עצמם בראיונות.
הרבה מהם מדברים בעיקר על:
- תיקים גדולים
- ניצחונות משפטיים
- אסטרטגיות ליטיגציה
- פסקי דין משמעותיים
- מאבקים מורכבים שניהלו
הבעיה היא שבזמן שהם מנסים להוכיח כמה הם משפטנים חזקים, החברה בכלל בודקת משהו אחר:
האם הם יודעים לחשוב עסקית ולעבוד מתוך הארגון.
ובכל זאת- המעבר בהחלט אפשרי
חשוב לומר בצורה ברורה:
המעבר מליטיגציה לחברה הוא לא מעבר בלתי אפשרי. רחוק מזה.
ראיתי לאורך השנים לא מעט מועמדים שעשו אותו בהצלחה גדולה.
בדרך כלל זה קרה כשהם נכנסו לחברה דרך תחומים שנמצאים באזורי החיבור הטבעיים יותר:
- ליטיגציה מסחרית
- רגולציה
- אכיפה
- ניהול סיכונים
- קומפליינס
- דיני עבודה
- פרטיות
ולאט לאט הרחיבו את הפעילות שלהם גם לעבודה מסחרית ועסקית רחבה יותר.
בנוסף, מי שמצליח לעשות את המעבר הוא בדרך כלל מי שמפגין גמישות מחשבתית ויכולת ללמוד עולמות חדשים.
אגב, אני מכירה לא מעט ליטיגטורים שהיום מכהנים כמנכ"לים של חברות.
מה מאפיין אותם?
חשיבה עסקית מפותחת, פתיחות, וגמישות מחשבתית גבוהה מאוד.
אז מה יכול לעזור לליטיגטורים שרוצים לעבור לחברה?
לדבר פחות על תיקים ויותר על עסקים
במקום להתמקד רק בהליכים משפטיים, חשוב להסביר איך סייעתם ללקוחות לקבל החלטות עסקיות ולנהל סיכונים.
להדגיש עבודה מול הנהלות ואנשי עסקים
חברות רוצות לראות שאתם יודעים לעבוד עם גורמים לא משפטיים ולתת פתרונות פרקטיים.
להציג את הערך העסקי של הניסיון הליטיגטורי
היכולת לזהות מראש נקודות כשל וסיכונים היא יתרון אמיתי אבל צריך לדעת להסביר אותו נכון.
להבין את צורת החשיבה של חברות
אחד המועמדים שפגשתי סיפר לי שהוא ממש "עשה דוקטורט" בשיחות עם מנהלות משאבי אנוש ויועצים משפטיים בחברות כדי להבין איך הן חושבות ומה חשוב להן באמת. רק אחרי שהבין את נקודת המבט שלהן, הצליח לשנות את הדרך שבה הציג את עצמו.
לנסות לצבור ניסיון מסחרי גם בתוך המשרד
אם המשרד מאפשר, כדאי לנסות להיחשף גם לעולמות של רגולציה, אנרגיה, עסקאות, קומפליינס או תחומים מסחריים נוספים.
ובעיקר להישאר גמישים
לפעמים המעבר הראשון לא יהיה מושלם. ייתכן שהוא יגיע דרך תפקיד חלקי, חברה קטנה יותר או תפקיד שמשלב עדיין רכיב ליטיגטורי.
אבל עבור רבים זו בדיוק הדרך הנכונה לבצע את המעבר.
לסיכום
לדעתי ומניסיוני, מי שיודע לתרגם נכון את הניסיון הליטיגטורי שלו לעולם העסקי ומגיע עם חשיבה גמישה ויצירתית בדרך כלל מצליח לעשות את המעבר בצורה הרבה יותר טובה.
הניסיון המשפטי הוא חשוב, אבל בסופו של דבר חברות מחפשות אנשים שיודעים לעזור לעסק להתקדם, לא רק להגן עליו כשהוא כבר נמצא בתוך סכסוך.
*ויויאן שלום היא מייסדת ומנכ"לית חברת ההשמה A-one, המתמחה בגיוס עורכי דין, יועצים משפטיים ובכירים בעולם המשפט. במהלך יותר מ-20 שנות פעילות ליוותה מאות עורכי דין במעברי קריירה בין משרדים, חברות ותפקידי ניהול.