התחום של מיזוג בין משרדי עורכי דין הוא רחב מאד וישנם שיקולים וסיבות רבות למה כדאי לבחור להתמזג. חלק מהשיקולים האלה ברורים לעין – הרצון של הפירמה לגדול, האפשרות להציע שירות שעד כה אי אפשר היה להציע ללקוחות, בחירה להתמקצע בתחום עיסוק ספציפי או במקרים פחות מוצלחים – להציל את המשרד מדעיכה או חוסר הצלחה מתמשך. לתהליך המיזוג עצמו יש לא מעט השלכות עסקיות ומסחריות, אך גם כאלה אישיות שמשפיעות באופן ישיר על אורח החיים של העובדים וגם זו נקודה שצריך לקחת אותה בחשבון. שיקול נוסף ולא פחות חשוב שלבסוף מטה את הכף לטובת תחילתו של מיזוג – הוא האפשרות להפחית הוצאות באופן שוטף לאחר שהתהליך מסתיים.
הלכה למעשה – למה משרדי עורכי דין מתמזגים?
ברוב המקרים הגורמים שיביאו לכדי הבשלת רעיון המיזוג יהיו מגוונים אך אפשר למנות כאלה שמשותפים לחלק גדול מתהליכי המיזוג שכבר התרחשו ומשכו תשומת לב עסקית לא קטנה –
- התרחבות מקצועית – כל משרד שואף להשיג יותר לקוחות ובמקרים מסוימים עליו להציע שירותים משפטיים שעד כה לא הציע. לא תמיד עומד לרשות המשרד כוח האדם המתאים והמקצועי ביותר לשם כך ולכן בדרך של מיזוג עם משרד אחר אפשר, תחת השם של המשרד שממזג לתוכו, להציע את אותם השירותים החדשים. כך למשל משרד עוה”ד חדד רוט מיזג לתוכו את משרדו של עו”ד אורי שנער המתמחה בלשון הרע ודיני תקשורת ובכך הרחיב את סל השירותים של המשרד ללקוחותיו.
- מתן מענה ללקוחות – כל משרד חייב להיות קשוב ללקוחותיו ולצרכים שלהם. במידה והצורך שעולה מן השטח הוא כזה שכיום המשרד לא מסוגל לספק – הרי שאחרי המיזוג יהיו שירותים אלה נגישים יותר וכך אפשר יהיה לשמר את הלקוחות באמצעות סיפוק הצרכים המשפטיים שלהם ואף לספק להם שירותים משפטיים נרחבים יותר.
- שם עסקי ומסחרי טוב אינו עניין של מה בכך בעולם המשפטים ועריכת הדין. לפיכך, היותה של חברה חלק בלתי נפרד מחברה אחרת – מוכרת, נחשבת ואפילו יוקרתית – יש בה כדי לשדר אודות אותה חברה שאיחדה כוחות ובדרך זו גם היא ועובדיה יכולים ליהנות מהיוקרה והשם הטוב המתלווה לתמונה הכוללת.
- התרחבות בינלאומית – כיום יותר ויותר משרדים בעלי פעילות מקומית מבינים שהכסף הגדול נמצא בחו”ל ולכן מבקשים לפתח מחלקות בינלאומיות. הדרך המהירה והנכונה היותר היא באמצעות “בליעה” של משרד בוטיק בינלאומי. המשרד הקטן יותר מביא רשת של קשרים , לקוחות וממומחיות שלא קיימת במשרד גדול ומקבל פלטפורמה נוחה יותר לצמיחה לצד הרחבת סל השירותים ללקוחות משרדו שעד כה לא יכול היה לספק להם.
מהם היתרונות של מיזוג ללקוחות המשרד וממה צריך להיזהר?
בהנחה שתהליך המיזוג והיישום שלו מבוצע בקפידה, ישנם יתרונות ברורים עבור לקוחות . לקוחות משרד ממוזג מקבלים לא רק שירותים משפטיים נוספים שלא קיבלו עד כה אלא נהנים מרשת גדולה יותר של מומחים משפטיים שעד כה לא היו נגישים עבורם לצד כח אדם גדול יותר.
עם זאת, ניהול לא מדוייק של תהליך המיזוג יכול לפגוע בלקוחות המשרד ולגרום להם לזלוג החוצה. כך למשל, במיזוגים של שני משרדים גדולים פירמות לעתים עשויות להתמקד יותר מדי בסוגיות תפעוליות ( למשל מערכות חיוב ומערכות (IT ופחות מדי זמן בניהול “אסטרטגיית לקוחות” לפני המיזוג. מצב זה יכול להפוך חלק מהלקוחות ללא מרוצים ולגרום להם לחפש שירותים משפטיים במקומות אחרים. הדרך הנכונה למנוע זליגת לקוחות לאחר מיזוג גדול היא להקים צוות ניהול מיזוג שמורכב מנציגי שני המשרדים אשר יטפלו בכל ההיבטים של המיזוג בקפידה.
מהם היתרונות והחסרונות עבור עורכי הדין השכירים?
למיזוג בין פירמות משפטיות יש יתרונות רבים עבור עורכי דין שכירים:
- חשיפה לסוגים שונים של עבודה ולקוחות חדשים;
- הזדמנויות למידה ופיתוח משופרות;
- הזדמנויות לעבוד עם יותר שותפים ולימוד של דרכי עבודה משפטיות ועסקיות חדשות;
- במקרים מסוימים שדרוג במוניטין של מקום העבודה ובשם המקצועי שלו לעומת המשרד הקודם.
לצד היתרונות יש גם חסרונות במיזוגים בין משרדי עורכי דין:
- תחרות יותר גדולה על שותפות ואופציות קידום כעת שיש הרבה יותר עורכי דין שכירים שנושאים את עיניהם אל קבלת שותפות;
- תחושה שהאווירה בה היו רגילים ואוהבים לעבוד השתנתה ואינה קיימת עוד. “הבית” השתנה וכבר אינו מהווה יותר “בית”. מכאן ועד לזליגת טאלנטים החוצה הדרך קצרה. בכל מיזוג שמתפרסם בארץ, ראשי משרדים ושותפים מגייסים עומדים על המשמר ובודקים אם יש עורכי דין מצוינים בפירמה הממוזגת שמרגישים לא מרוצים כדי לגייסם אל המשרד שלהם.
על פי ניסיוננו מהשנים האחרונות, מיזוג מוצלח שמחזיק מעמד לאורך שנים הוא מיזוג בין שני משרדים בעלי חזון משפטי ועסקי ותרבות ארגונית משותפים. מעבר לפן האדמיניסטרטיבי תפעולי של בחירת מיקום המשרדים המשותפים, חיבורי מערכות IT , שכר עובדים בפירמה הממוזגת וכו’ הפירמות צריכות להבטיח שהן מחזיקות באותם ערכים בתחומים שאינם ניתנים לכימות . גורמים אלה עשויים לכלול את הגישה לנושאים כגון: זמן שאינו ניתן לחיוב; גיוון והכלה; עבודה פרו בונו; וחשיבות התקשורת בין השותפות לצוות אחר. אם שתי הפירמות נוקטות גישות שונות מאוד באמור לעיל, זה עשוי להשפיע מאד על הצלחת המיזוג.
