בעולם המשפט כאשר היו מדברים על בדיקת נאותות אשר נדרשת לשם התחלתו של תהליך מסוים (כמו למשל בתחום המיזוגים) – היה מדובר על תהליך של עבודה סיזיפית ומעייפת, בחינה מדוקדקת של חוזים, הסכמים ותיקים פיננסיים והגעה לשורה התחתונה שהיה חשוב מאד לגלות אותה מבעוד מועד. ברוב המקרים היו הנתונים הנבדקים מספריים, כאלה שקשורים לחשבונאות ולניהול ספרים ולתהליך כולו הייתה חשיבות גבוהה כחלק מתהליך המיזוג הכולל. בשנים האחרונות חל שינוי מהותי באופן ביצוע בדיקות הנאותות והיא כבר לא כוללת רק נתונים מספריים יבשים אלא גם מושג שנטמע בשפה בשנים האחרונות ומדבר על בחינת יושרה של מי מהצדדים. בבחינה זו יש חריגה מהתחום הפיננסי בלבד, אך מיד נראה שיש לה חשיבות בפני עצמה.
בעולם המיזוגים הכללי אם החברה הנרכשת מנהלת עסקים בחו”ל או בשווקים אחרים סביר להניח שהיא נעזרת בצדדים שלישיים מקומיים שמסייעים לעסקיה לפעול ולהצליח באותה מדינה או שוק חדש. כדי להימנע מנזקי מוניטין פוטנציאליים, החברה הרוכשת צריכה לוודא שהצדדים השלישיים האלה מנהלים עסקים בדרכים מתאימות, וזו המהות של בדיקת נאותות של יושרה. בתחום של מיזוגים בין משרדי עורכי דין חשוב לבצע בדיקת יושרה כפולה: של המשרד עצמו ושל לקוחותיו העיקריים והגדולים.
למה התרחבו נושאי בדיקת הנאותות?
החשיבות של הנושא נובעת מהדגש ההולך וגובר של מרבית המדינות בעולם על רגולציה וציות ואכיפה מוגברת של חוקים נגד שחיתות.
אנו חיים כיום בתקופה לא פשוטה. מדינות רבות בעולם, גם מתקדמות ומפותחות, סובלות ממיתון מתמשך ובראשן של מדינות שנחשבות לפחות מתפתחות עומדים ממשלי שחיתות שלא פועלים על פי חוק ובמקרים רבים מאפשרים פעילות לא חוקית בשטחי המדינה. חברה שמבצעת שינוי במהותה, מרחיבה את פעילותה או מתחילה לעבוד עם קבלני משנה חייבת לנקוט משנה זהירות, זאת על מנת להגן על עצמה, על הלקוחות שלה וכמובן על סכומי כסף גדולים מפני פעילות לא חוקית או הגעה לידיים הלא נכונות.
כיום, בדיקת הנאותות ביושר חשובה יותר מתמיד גם בעולם של מיזוגים בין משרדי עורכי דין. חשוב מאד לבדוק מי הם הלקוחות העיקריים של המשרד והאם הם עומדים בהצלחה בבדיקות נאותות של יושרה. אם לקוח חשוב או עיקרי של אחד מהצדדים למיזוג הוא בעל מוניטין עסקי מפוקפק זה ישפיע על המשרד. בעיות עתידיות של הלקוח אל מול רשויות החוק ישפיעו במישרין גם על המוניטין של המשרד ועובדיו ואף על לקוחות אחרים של המשרד אשר יבחרו אולי לעבור למשרד עורכי דין אחר בעל מוניטין טוב יותר.
לשם כך על משרד המעוניין להתמזג לבחון ולשאול שאלות נוקבות וישירות – האם הלקוחות הגדולים והעיקריים של המשרד השני הואשמו אי פעם בפעילות פיננסית לא חוקית? האם הם מנהל כספים וספרים על פי החוק במדינה בה הם פועלים? האם הם חתומים על אמנת מניעת שוחד ושחיתות ? התשובות לשאלות אלה הן שתכרענה האם בכלל ייחתם חוזה בין הצדדים.
איך מבוצעת הבדיקה?
כיום ישנן כמה רמות של בדיקות. יש חברות שעושות שימוש במסדי נתונים אשר פתוחים לציבור ודולות משם את המידע הרלוונטי עבור הבדיקה שלהן. מעבר לכך יש באפשרותן לפנות אל מאגרי מידע מקצועיים וכך למקד את החיפוש ולדייק את מה שדרוש להן לדעת על מנת לקבל החלטה אודות חתימה על חוזה או הימנעות מכך. כתלות ברמת הסיכון המוטלת על הכף – יחליט המשרד האם לשכור את שירותיהם של אנליסטים ומנתחי מידע מקצועיים שיוכלו לעשות שימוש במערכי הביג דאטה הקיימים כיום וגם יוכלו לזהות ולנתח את המידע שהם רואים ומוצאים שם.
