מה השתנה בציפיות של עורכי דין ממקום העבודה?
כותבת: עו״ד ויויאן שלום*
שכר כבר לא מספיק: משמעות, איזון ותרבות ארגונית הפכו לחלק מהחלטת הקריירה
מה השתנה בשוק העבודה המשפטי בישראל?
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בציפיות של עורכי דין ממקום העבודה.
אם בעבר שכר גבוה ומוניטין מקצועי היו השיקולים המרכזיים בבחירת מקום עבודה, היום עורכי דין בוחנים גם איזון בין עבודה לחיים פרטיים, תרבות ארגונית, גמישות ואיכות סביבת העבודה.
השינוי הזה משפיע על כל שוק העבודה המשפטי בישראל, ממשרדי עורכי דין ועד מחלקות משפטיות בחברות, ומשנה את הדרך שבה ארגונים מגייסים ומשמרים עובדים.
פעם היה ברור שצריך לעבוד מסביב לשעון
במשך שנים, שוק העבודה המשפטי בישראל פעל לפי נוסחה די ברורה:
מי שרצה להצליח היה צריך לעבוד קשה.
המסלול המקובל כלל:
- לימודים אינטנסיביים באחד ממוסדות הלימוד המובילים
- התמחות במשרד נחשב
- עבודה סביב השעון
- ושנים ארוכות של מאמץ מקצועי
עורכי דין צעירים, במיוחד אלה שהגיעו מהמשרדים הגדולים, ראו בכך חלק טבעי מהקריירה.
ההנחה הייתה שהשחיקה, העומסים והשעות הארוכות הם שלב הכרחי בדרך להתקדמות מקצועית, בין אם למעמד של שותף במשרד ובין אם לתפקיד בכיר במחלקה משפטית של חברה.
בדומה לרופאים בתחילת דרכם, גם בעולם המשפט היה ברור שמי שרוצה להתקדם צריך "לטחון שעות".
אבל בשנים האחרונות משהו השתנה באופן שבו עורכי דין מסתכלים על קריירה, הצלחה ואיכות חיים.
דור חדש של עורכי דין מגדיר הצלחה אחרת
אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא חילופי הדורות בשוק העבודה המשפטי.
דור ה־Y המאוחר ובעיקר דור ה־Z, שנכנס כיום למשרדי עורכי דין ולמחלקות משפטיות בחברות, מביא איתו תפיסת קריירה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך שנים.
אם בעבר הצלחה מקצועית נמדדה בעיקר לפי:
- גובה השכר
- שם המשרד או החברה
- מסלול הקידום
היום יותר ויותר עורכי דין בוחנים גם:
- איכות חיים
- סביבת עבודה
- גמישות
- משמעות מקצועית
- יכולת להתמיד לאורך זמן בלי להישחק לחלוטין
השינוי הזה לא מעיד על פחות מחויבות מקצועית.
עורכי דין צעירים עדיין רוצים להתפתח, לעבוד על תיקים משמעותיים ולהצליח.
אבל הם כבר לא מוכנים לעשות זאת בכל מחיר.
הקורונה והמלחמה שינו את היחס לעבודה
תקופת הקורונה הייתה נקודת מפנה משמעותית עבור שוק העבודה בכלל ועבור עולם המשפט בפרט.
העבודה מהבית, השינוי בשגרת החיים והעומס הנפשי של השנים האחרונות גרמו לרבים לבחון מחדש את היחס שלהם לקריירה ולשעות העבודה.
לאחר מכן הגיעה גם המציאות המורכבת שנוצרה מאז ה־7 באוקטובר, תקופה ארוכה של אי ודאות, לחץ רגשי ושחיקה מתמשכת.
בתוך המציאות הזאת, יותר מועמדים התחילו לשאול שאלות שפעם כמעט לא נשאלו:
- האם הקריירה מצדיקה את המחיר האישי?
- האם אפשר להצליח בלי להיות זמינים 24/7?
- האם סביבת העבודה מאפשרת חיים מחוץ למשרד?
יותר ויותר עורכי דין כבר לא מוכנים לקבל באופן אוטומטי תרבות של זמינות בלתי פוסקת, עומסים קיצוניים ושחיקה מתמשכת, גם כאשר מדובר בשכר גבוה או במותג מקצועי חזק.
השינוי כבר לא קיים רק במשרדי עורכי דין
בעבר, מעבר ממשרד עורכי דין לחברה נתפס אצל מועמדים רבים כדרך להשיג איזון טוב יותר ושעות עבודה סבירות יותר.
אבל בשנים האחרונות גם זה השתנה.
כיום יש מחלקות משפטיות בחברות, כולל חברות גדולות ומוכרות, שעובדות בעומסים גבוהים מאוד, עם זמינות כמעט מלאה ושעות עבודה אינטנסיביות לא פחות ממשרדים.
מועמדים משפטיים מודעים לכך הרבה יותר מבעבר.
הם כבר לא מניחים אוטומטית שמעבר לחברה יבטיח איכות חיים טובה יותר, ובוחנים לעומק:
- איך באמת נראית סביבת העבודה
- מה רמת הזמינות
- איך מתנהל הצוות
- מה רמת השחיקה בפועל
במקרים רבים, מועמדים יעדיפו לוותר גם על תפקיד בחברה מוכרת מאוד אם סביבת העבודה נתפסת כשוחקת או לא מאוזנת.
מועמדים בודקים היום מקומות עבודה בצורה אחרת
אחד השינויים המעניינים של השנים האחרונות הוא רמת השקיפות שנכנסה לשוק העבודה המשפטי.
אם בעבר מידע על סביבת עבודה עבר בעיקר "מפה לאוזן", היום מועמדים בודקים מקומות עבודה בצורה הרבה יותר אקטיבית.
נפתחו קבוצות פייסבוק וקהילות מקצועיות שבהן מועמדים שואלים באופן ישיר:
- איך באמת נראה לעבוד במקום מסוים
- מה רמת העומס
- איך מתנהלים השותפים או המנהלים
- האם קיימת תרבות ארגונית בעייתית
- איך נראית חוויית העבודה בפועל
לא מעט עורכי דין מקבלים החלטות קריירה היום גם על בסיס חוות דעת של עובדים קיימים או עובדים לשעבר.
המשמעות היא שמוניטין של מקום עבודה כבר לא נבנה רק דרך האתר הרשמי או תהליך הגיוס, אלא גם דרך החוויה האמיתית של העובדים עצמם.
"עבודה קשה" כבר לא נמדדת רק בשעות עבודה
עורכי דין עדיין מוכנים לעבוד קשה.
המקצוע המשפטי יישאר תמיד מקצוע תובעני ואינטנסיבי.
אבל ההגדרה של "עבודה קשה" השתנתה.
היום מועמדים בוחנים לא רק את מספר שעות העבודה, אלא גם:
- כמה זמן מתבזבז על נסיעות ופקקים
- עד כמה סביבת העבודה לחוצה או רעילה
- האם קיימת תרבות של זמינות בלתי פוסקת
- איך מתנהלים מנהלים ושותפים
- האם אפשר להחזיק בשגרת העבודה לאורך שנים
עבור מועמדים רבים, שחיקה כבר אינה נתפסת כחלק הכרחי מההצלחה המקצועית.
שכר גבוה כבר לא מספיק כדי לשמר עובדים
אין ספק ששכר ממשיך להיות רכיב משמעותי בעולם המשפטי.
אבל בפועל, יותר ויותר מועמדים אינם מוכנים לעבוד בסביבה שוחקת גם תמורת שכר גבוה מאוד.
כסף לא פותר:
- שחיקה מקצועית
- עומס רגשי מתמשך
- סביבת עבודה רעילה
- פגיעה באיכות החיים
זו הסיבה שמשרדים וחברות שממשיכים להתבסס רק על שכר גבוה ועל מוניטין מקצועי מגלים שהיכולת שלהם לגייס ולשמר עובדים נפגעת.
תרבות ארגונית הפכה לגורם מרכזי בגיוס
בעבר מועמדים התמקדו בעיקר בתפקיד עצמו ובשכר.
היום, התרבות הארגונית היא חלק משמעותי מתהליך קבלת ההחלטות.
עורכי דין רוצים להבין:
- איך מתקבלות החלטות
- איך מתנהלת התקשורת בארגון
- האם סביבת העבודה מכבדת
- האם יש גמישות
- איך נראים היחסים בתוך הצוות
בפועל, לא מעט עורכי דין עוזבים מקום עבודה לא בגלל העבודה המשפטית, אלא בגלל סביבת העבודה עצמה.
מה משרדי עורכי דין וחברות כבר הבינו?
יותר משרדי עורכי דין וחברות כבר מבינים שהשוק השתנה ושכדי לגייס ולשמר עורכי דין איכותיים כבר לא מספיק להציע רק שכר גבוה או שם מוכר.
ההבנה המרכזית היא שעובדים בוחנים היום את חוויית העבודה הכוללת.
לכן, יותר ארגונים משקיעים כיום לא רק בשכר ובתנאים, אלא גם ב:
- עבודה היברידית
- גמישות תעסוקתית
- סביבת עבודה בריאה יותר
- ניהול אנושי ומקצועי
- מסלולי התפתחות אמיתיים
- תהליכים שנועדו לצמצם שחיקה לאורך זמן
גם משרדים מסורתיים יחסית מבינים כיום ששחיקה גבוהה פוגעת לא רק בעובדים עצמם, אלא גם בארגון:
- עובדים עוזבים מהר יותר
- קשה יותר לגייס מועמדים איכותיים
- נפגע המוניטין של מקום העבודה
במקביל, גם המודעות של מועמדים גדלה משמעותית.
עורכי דין משתפים היום הרבה יותר מידע על מקומות עבודה בקבוצות מקצועיות, ברשתות חברתיות ובשיחות אישיות, ולכן מוניטין של סביבת עבודה הפך לחלק משמעותי מהמיתוג של משרדים וחברות.
ארגונים שמצליחים להתאים את עצמם למציאות החדשה הם בדרך כלל גם אלה שמצליחים לבנות צוותים יציבים, מחויבים ואיכותיים יותר לאורך זמן.
סיכום
שוק העבודה המשפטי בישראל עובר שינוי עמוק.
עורכי דין עדיין רוצים להצליח, להתפתח ולהתקדם, אבל הם כבר לא מוכנים לעשות זאת בכל מחיר.
שכר גבוה לבדו כבר אינו מספיק.
הדור החדש של עורכי הדין מחפש גם משמעות מקצועית, איזון, סביבת עבודה בריאה ואיכות חיים לאורך זמן.
המשמעות היא שמשרדי עורכי דין וחברות נדרשים כיום להתחרות לא רק על שכר, אלא גם על חוויית העבודה עצמה.
אודות הכותבת
עו"ד ויויאן שלום עוסקת בתחום גיוס והשמת עורכי דין מאז שנת 2002 ונחשבת למומחית בהד־האנטינג משפטי ובאיתור מועמדים למשרות בכירות ומורכבות במשרדי עורכי דין ובחברות בישראל.
ויויאן שלום היא מייסדת חברת A-One, המתמחה בגיוס עורכי דין, יועצים משפטיים ושותפים למשרדי עורכי דין, חברות פרטיות וציבוריות ומחלקות משפטיות מובילות במשק.
לאורך השנים ליוותה מאות תהליכי גיוס משפטיים, תוך היכרות מעמיקה עם שוק העבודה המשפטי בישראל, הדינמיקה המשתנה של משרדי עורכי הדין והאתגרים בגיוס ובשימור טאלנטים משפטיים.
שאלות נפוצות על עבודה במשרדי עורכי דין ובמחלקות משפטיות
למה עורכי דין עוזבים משרדים גדולים?
עורכי דין רבים עוזבים משרדים גדולים בגלל שחיקה, עומסי עבודה גבוהים וחיפוש אחר איזון טוב יותר בין קריירה לחיים פרטיים.
האם מעבר לחברה מבטיח שעות עבודה טובות יותר?
לא תמיד. גם מחלקות משפטיות בחברות עשויות להיות אינטנסיביות מאוד, ולכן מועמדים בוחנים היום את סביבת העבודה בפועל ולא רק את סוג הארגון.
מה חשוב היום לעורכי דין בבחירת מקום עבודה?
מעבר לשכר, עורכי דין בוחנים כיום תרבות ארגונית, גמישות, אפשרויות התפתחות מקצועית ואיכות חיים לאורך זמן.
מה השתנה בגיוס עורכי דין בשנים האחרונות?
שוק העבודה המשפטי הפך תחרותי ושקוף יותר. מועמדים בודקים היום לעומק את סביבת העבודה, סגנון הניהול ורמת השחיקה לפני שהם מקבלים החלטת קריירה.